הזמן תמיד בזמן • Be Inspiration
‎Be-inspiration - בית להשראה‎

הצלחה מתחילה בעשייה! דברי איתי 054-5688014

הטקסט הכי מעורר השראה בעיני ביהדות שייך לשלמה המלך, ההוא שמכונה גם החכם באדם אשר כתב לנו את זה.

" לַכֹּל זְמָן, וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם, עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת, עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ. עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא, עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת. עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק, עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד. עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים. עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק. עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד. עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ. עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר, עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר. עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא. עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם." ~ קהלתג' א'

האמת נמצאת בפשטות, כמה פשוט ככה נכון ומדויק. הזמן תמיד בזמן, השאלה היא איפה אנחנו נמצאים ביחס אליו? זה שני עשורים שאני מתבוננת בי מול הזמן האחר המקביל אלי. זה השייך לסובבים אותי וזה של העולם הגלובלי. גילתי עולם ומלאו אבל בשביל להבין את הדבר צריך לזכור כמה עובדות בלתי ניתנות לערעור על זמן.

שלושה זמנים לזמן עבר, הווה, עתיד - לכולנו יש את אותו הזמן. לזמן יש קצב משלו ותכונה אחת מאוד מעצבנת הוא כל הזמן זז ורק קדימה.

עם הזמן (שוב זמן) הצלחנו אולי לגרום לדברים לקרות יותר מהר, או יותר לאט במקרים מסוימים. הצלחנו אולי לעכב את מחוגי הזמן לפחות בצמצו קמטי הפנים שלנו, אבל טרם נמצא האדם או הישות החיצונית שתעצור, תזיז או תשנה את מחוגי הזמן.

האמת טוב שכך. כי זה מאפשר לזמן להיות הנכס היחיד שהוא שוויוני לכל בני האנוש.

המציאות מלמדת  שאם האדם הלבן השולט היה יכול לשלוט בזמן הוא היה דואג לחלק אותו אחרת בין קבוצות הכח השונות. ולעצמו היה משאיר הכי הרבה. כי זמן זה משאב יקר.

לכן הזמן הוא רק שלנו אבל עדין אין לנו שליטה מלאה על מה יקרה בו. חכמים יגידו שיש לנו שליטה על אייך נחוש ביחס אליו. אבל זאת שיחה לזמן אחר.

אז אם זמן הוא שיוויני, איך קורה שלכולנו אותו זמן אבל הספק שונה? איך קורה שלפעמים נראה כאילו כלום לא קורה? והזמן עף לו והכל מתרחק.

מודה שכבר הרבה מאוד שנים שאני נהנית מהזמן ומצליחה להפיק ממנו יותר. זה לא קרה ביום. מגיל מאוד צעיר גיל 12 כבר ניהלתי יומנים שתיעדו אירועים ואנשים בעולם שלי על רצף הזמן ונכון זה גם בא על חשבון שעות שינה וגם המאמר הזה נכתב בשעות הקטנות של הלילה. אבל אני יכולה להגיד שהצלחתי ליצור סנכרון בין הרצון שלי להיות אמא פעילה ונוכחת ואשת עסקים מצליחה, לבין הצורך שלי ללמוד ולהתפתח לימודי המשפטים (שנה, ג) ובתוך כל זה ללוות עסקים ואנשים בדרך להגשמה. נשמע עמוס ואולי מפליא אבל אני מפיקה הנאה גדולה מהחיים שלי.

כמי שמלווה ומייעצת לאנשים בכל נושאי החיים, אפשר לומר שאת כולם פגשתי ואני פוגשת בנקודה בחיים בה הם חשים תחושת תקיעות, חוסר תנועה, אין מה שקורה. הם היו אנשים שונים עם עולמות תוכן שונים. אבל שמתי לב שבמרבית המקרים אנשים שחוו תקיעות בזמן סבלו מאותו דפוס מחשבתי.

ניתוח ופרשנות על העבר ועיסוק בלתי נדלה של ספקולציות על העתיד. חלומות גדולים שלא פוגשים מציאות. לא מייצרים הגשמה. עבר ועתיד. לופ . לולאה שלא נגמרת. אין כאן ועכשיו. יש עיסוק במה היה ומה יהיה. ובעתיד רצון שיהיה טוב שעוד יבוא, אך לעיתים מרגיש כאילו שלעולם לא מגיע.

זה לא סתם שאנחנו ככה. התנועה על ציר הזמן היא חלק מהזהות הישראלית שלנו. כולם מכירים את את השורה בשיר "שאומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי"  למול האמנון הידוע של "...עוד יהיה טוב". לופ קיומי בין עבר מתוק לעתיד ורוד והאמצע שחור משחור. וכל דור יספר לעצמו שפעם היה כאן טוב יותר ובעתיד יבוא משיח.

התמזל מזלי ובגיל 7 גיליתי את ההווה, באמצעות התיאטרון. ומאז לא שחררתי. על הבמה יש "שלא קיים" בעברית - באנגלית הוא מכונה "הווה מתמשך". כאן ועכשיו למול עינכם המשתהות יתקיים עולם. במשך שעה וחצי של זמן עכשווי. ניתן להעביר עשורים שלמים או יממה ואפילו לנתק את הבמה ממונחי זמן. ללכת אחורה וקדימה בזמן ואף לא להיות בשום זמן. אבל על הבמה. הקצב והזמן הם בהווה המתמשך בכאן ועכשיו והם המציאות.

שקספיר אמר ואני מחזקת בשתי ידי "כל העולם במה". אכן המציאות שלנו היא במה ואנחנו השחקנים ולכן כל מה שנותר לעשות הוא לחיות זמן אחד והוא הווה מתמשך, הכאן ועכשיו.

מאחר ונולדתי בארץ ישראל נולדתי כבת לעם היהודי. אני ספוגה בידיעה על משמעות הזמן אני פוגשת כל שבוע את השבת וכל שנה את אותם חגים ומועדים שלהם יש משמעות ועשייה ביחס לזמן.

היהודים מאמינים כי הזמן לא עובר עלינו אלא אנו עוברים בתוכו, הזמן הוא מחזורי אבל האדם הוא מתחדש ולכן על האדם להתחדש כל יום. לקום כל בוקר עם רצון לתקן את עצמו בתוך הזמן. אז בתיקונים אני פחות מאמינה. אני יותר בקטע של שיפורים. אבל היהודים הם לא פראיירים,  הם כי הבינו שהדרך לנצח את הזמן  היא לדעת מתי אני עושה מה ולמה. לכן כל יום, הוא למעשה חלון בזמן המאפשר לנו להתחבר לתוכן מסוים ודרכו לפרש את עצמנו ביחס לזמן, וכל שבת  וחג ניתן להתחבר  לתדר האנרגטי שמתגלה והתגלה ביקום באותו זמן, מאז ולעולם. 

אז ככה ניצחתי את הזמן. בתובנה שהזמן הוא חלק מאתנו, הוא שיווני, והוא נותן לנו הזדמנות לקום כל יום בניסיון להיות עצמי טוב יותר. כאן ועכשיו. בימים האלו של חג החנוכה, יש לשים באופן מיוחד להתנהלות שלנו בזמן. על מה בדיוק כדאי שנשים לב ואיך זה יכול לגרום לניסים לקרות... בבלוג הבא.

איילת השחר סיידוף

רוצה ללמוד עוד על זמן והדרך לנצח אותו - לחצי על הלינק וכנסי למידע על התכנית להיות ולעשות.

אהבתם? שתפו

הצלחה מתחילה בעשייה! מלאו פרטים ונחזור אליכם